סוף לאינסוף

Sound Waves Painting by Sandaruwan Perera | Saatchi Art

אינסוף יקומים

מזדמנים

ואני שומע יקום

אחד אך לא בלבד

אלא אינסוף מקיימי

עולמות מלאים עד אפסות

מקומות רבות של אישיות

תהומות של בוכים ושוחקים

בפראות של טרגדיה אחת

מקהלה נהדרת

של-יש

אינסוף משתדלים

באבחת הקמה של עולם

ומה על בני האדם?

מקורקעים בתהום

שקועים בשמיים

שורש חיינו הוא אַיִן

סוף

ומה שנותר

לאסוף לעצמנו

הוא רק מה שלא הזדמן

בתוכנו –

צליל מצטלל

פעמיים

קודש וחול

Universe, Nebula, Galaxy And The Sacred Geometry Collage. Abstract.. Stock  Photo, Picture And Royalty Free Image. Image 96777502.

אנשי החברות הקדומות

נטו לחיות ככל האפשר

במצב של קדושה

או בקרבה מרבית

לאובייקטים קדושים.

נטייה זו מובנת לחלוטין

שכן עבור אנשים אלו

כמו גם עבור בני אדם מודרניים

קדושה היא משהו הדומה לכוח וליכולת

ובמובן העמוק ביותר

למציאות.

הקדושה רוויה בהֱיוֹת

וכוח קדוש

משמעו מציאות

כמו גם המשכיות ויעילות.

הקטבים 'קודש' ו'חול'

מתוארים לרוב

כמאבק בין

אמיתי ולא אמיתי

בין הקיים לשקרי.

לכן, אנו מבינים

שהאדם הרוחני

שואף בסופו של דבר

להתקיים,

להיות באמת,

להשתתף במציאות

להיות רווי ביכולת.

מירצ'ה אליאדה, 1987

להלום עולם

Do You Wanna Dance?

בכל רגע, אנחנו מעדכנים את 'מדד ההלימה' הפנימי שלנו:

האם מה שאנו רוצים, תופסים, מבינים או מנסים,

אכן קורה, מתקיים, מסתדר או מצליח.

והדרך הכי טובה להלום-עולם

היא להשתתף בו

לסנכרן שאיפות

עם כל תופעה

להכיר במה שהוא מבקש דרכנו

דורש בנו

כתפילת-פעולה.

השאלה היא האם

תמונת-העולם שלנו

היא מסגרת, לא כיסוי

שיתוף, לא חיזוי.

האם פעימותינו הולמות לעולם?

החיפוש הרוחני

I Fell in Love with The Red Book by Carl Jung - GAIA ORION

המשימה של מחפשי דרך בימינו היא למצוא משהו לחיות בעדו. למצוא מורה אמיתי, למצוא אלוהים – פנימי או חיצוני, למצוא ערך, רעיון או השראה; דבר-מה שיכול להחיות ולהכווין, שיכול לתת ערך למעשים, ומיקום ותפקיד ברשת ההוויה הגדולה.

ממש כמו פעם, וכפי שדרשו כל המסורות, האדם צריך למצוא ולקבל משהו המתקיים 'מעליו', או מתחתיו, או בעומקו. משהו לתת לו דין וחשבון, משהו לפעול לאורו.

אך כיום, 'התשובה' המבוקשת כבר לא יכולה להיות מוגשת לנו. היא לא יכולה להיות דבר חיצוני שנכפה עלינו, מערכת אמונות מוכנה, או הלכה סגורה אותה פשוט צריך לקבל. עשה לך רב, כן. אך 'עשה לך' בלשון 'לך לך' – כלומר הרחק מן המוכר. עשה תשובה לעצמך – תשובה אורגנית, כנה ומתפתחת – עבור ומתוך פנימיותך. וגם אם בסופו של דבר תדמה התשובה לזו של בית אביך (והרי אפילו אברהם נשאר בתוך עולמו, ורק שינה את מספר דרי שמיים), עדיין תהיה זו אמונתך הטבעית. עקידת עצמך כמבחן גאולתך.

החיפוש הרוחני, אם כן, הוא לא רק ניסיון למצוא אלוהים אמיתי או עצמי אמיתי, אלא גם ניסיון להמציא אותם. והמצאה זו היא לא דבר שרירותי. כפי שמראה המילה invent, שמקורה הלטיני –  invenire – משמעו גם 'המצאה' וגם 'גילוי', עיקר החיפוש מתמצה בהבאה לידי קיום של האמת הנוכחת-תמיד.

הרי לא נקבל על עצמנו אלוהי שווא, בדיוק כפי שאלוהים לא יתרצה מעצמי כוזב. לכן בקשתנו היא ליצור כביכול את הדבר שיוצר אותנו. לכונן בעצמנו – בתוכנו ועל ידנו – את המשכן הפנימי, שמעולם לא יכלנו בלעדיו.

בחיפושנו אחר מהות לחיות לעידה, אנו יכולים למצוא – בחסדי אותה מהות – את מה שתמיד היה שם. אנו יכולים להדליק ניצוץ בעמוד האש שבלב, בידיעה שהרוח כבר תעשה את שלה בליבויו.

המערב מחפש את עצמו. ומוצא

Image result for jungs psinyins

החלק הראשון של מאמר זה (המתאר את דבריו של יונג) התפרסם כאן לפני זמן מה באופן נפרד ועצמאי. אך לרעיונות יש חיים משלהם, וכך דברים ראשוניים אלו צמחו בינתיים למחשבה רחבה יותר, ובתקווה גם פורייה יותר, אותה אני מפרסם כאן.

הפסיכולוג הנודע קרל יונג תמיד חשב שיש משהו מוזר בתודעה של האדם המודרני. בספרו האחרון, 'האדם וסמליו', הוא מסביר כי כולנו נצחק על הרעיון שחיה או צמח 'ממציאים את עצמם'. אך עדיין, אנשים רבים מאמינים שהדעת האנושית – העומדת בפסגת האבולוציה – ממציאה את עצמה ובוראת את קיומה. וזו אמונה משונה. שכן התודעה, אליבא דיונג, הפכה למודעת כפי שבלוט הופך לעץ אלון, או כפי שזוחלים התפתחו עם הזמן ליונקים. ובמידה שהתפתחה עד כה, כך הדעת ממשיכה גם היום, מניעה אותנו לא רק אל מול גירויים, אלא גם מבפנים, מתוך התהום.

המניעים הפנימיים הללו, ממשיך יונג, נובעים ממקור עמוק, שאינו תוצר התודעה ואף לא נמצא בשליטתה. במיתולוגיה של הזמן הקדום, כוחות אלו כונו מאנה, רוחות, שדים או אלים, והם פעילים היום בדיוק כמו אז. כשהם מתאימים לנו, אנו משבחים את 'תחושת הבטן' שלנו, וטופחים לעצמנו על השכם. כשהם עובדים נגדנו, אנו מלינים על 'מזל רע', על אנשים רעים, או על כך שסיבת אובדננו היא פתולוגית. אך הדבר היחיד שאיננו מודים בו הוא שחיינו תלויים בכוחות שמעבר לנו.

קרא/י עוד «

הרוח הגדולה

The World of Sicilian Wine: Sicilian School

תרגום משירתה של המיסטיקנית הסיציליאנית מן המאה ה-13 דפנה דטי (Daphne Detti)

הרוח הגדולה

רוצה להתוודע

לעצמה

וכך רוחשת ונשקפת

בכל יציר מודע

מודעות היא

פעימת העולם

וכל עצמיות היא

פן פעימה

אך מודעות עצמית

מה מובנה?

שיבה הביתה

השלמת פעולה

משב פשוט

של רוח גדולה

פיסת תובנה

בזרימה

שיבה הביתה, כן

אך למה יציאה?

מה הם

חיפוש

דרך

ניתוק

למה כה רב הזמן

לביתוק השינה?

לא סתם

נאמר בכתבים

שאת השיבה יש לדחות

לזמן

המתאים

לאחר שתפקיד הועבר

ותשתית התמקמה

שכן כל מסע,

כשאיפה

לשחרור,

מתרחש עבור

עוד תופעות

עבור שמתוך שאיפה

עוד פני-רוח

נגלות

לא מתערבב

לא יוצר

לא משפיע

לא עוזר

ומנעת בכך

עוד מפגש

עוד מוסד

עוד מדרש

עוד חבר

עוד ריב

עוד תופעה

שרק בזכותה

יכל זה וזה

להתאפשר

לכן חיי-עולם

בזמן הזה

אינם רק

מימוש או שיבה

אלא גם ובעיקר

תנועה נכונה

חידוש תופעות

ברוחה

הרי מימוש

הוא השתתפות

משחק הרוח

בחומרים ובשטות

של מורה של עולם של אדם

אפשור מרובד

של זרימתם

נטועים

בעולם

פועלים

לאורה

חיי

אדם

רוח

גדולה

סמליו האחרונים של יונג #3

The Red Book of C.G. Jung | Rubin Museum of Art

זה נכון

שבתקופה המודרנית

אנשים 'מתורבתים'

רכשו מידה מסוימת

של כוח רצון,

אותו הם מבטאים

ככל שיחפצו.

הם למדו לעבוד ביעילות

מבלי להידרש לזמרה ולתיפוף

שיהפנטו אותם

לכדי עשייה.

הם אף זנחו

את התפילה היומית

לעזרה משמיים.

ובעוד שהאדם הפרימיטיבי

נתקע בכל צעד

בעקבות פחדים,

אמונות טפלות

ומכשולים בלתי-נראים,

נראה כי האדם המודרני

יכול לבצע

כל מה שהוא מתכנן,

ואף לתרגם

רעיונות

למעשה מיידי.

אך הסיסמה שאומרת

כי 'היכן שיש רצון יש דרך',

היא האמונה הטפלה

של האדם המודרני.

שכן עבור תחזוקת אמונתו,

האדם בן ימינו

משלם קנס,

המצטבר לגרעון עצום

במודעותו הפנימית.

הוא עיוור לעובדה

כי על עף תבונתו ויעילותו,

הוא אחוז

על ידי כוחות

שאינם בשליטתו.

אלוהיו ושדיו

כלל לא נעלמו,

אלא רק קיבלו שמות חדשים.

והם מטריפים

את דעתו –

בחוסר נחת,

תפיסות מעורפלות

וסיבוכים נפשיים.

*

קרל גוסטב יונג, 1964

סמליו האחרונים של יונג #2

The Red Book of C.G. Jung | Rubin Museum of Art

המניעים הפנימיים

נובעים

ממקור עמוק,

שאינו תוצר

התודעה

ואף לא נמצא

בשליטתה.

במיתולוגיה של הזמן הקדום

כוחות אלו כונו

מאנה, רוחות, שדים או אלים,

והם פעילים היום

בדיוק כמו אז.

כשהם מתאימים לנו,

אנו משבחים את 'תחושת הבטן',

וטופחים לעצמנו על השכם.

אם הם עובדים נגדנו

אנו מלינים על 'מזל רע',

או אנשים רעים,

או על כך שסיבת אובדננו

פתולוגית.

אך הדבר היחיד שאיננו

מודים בו

הוא שחיינו תלויים

בכוחות שמעבר

לנו.

*

קרל גוסטב יונג, 1964

סמליו האחרונים של יונג #1

The Red Book of C.G. Jung | Rubin Museum of Art

כולנו נצחק על הרעיון

שחיה או צמח

ממציאים את עצמם.

ועדיין,

אנשים רבים מאמינים

שהדעת

ממציאה את עצמה,

שהיא בוראת

את קיומה.

אך העובדה היא שהדעת

הפכה למודעת

כפי שבלוט הופך לעץ אלון,

או כפי שזוחלים

התפתחו ליונקים.

ובמידה שהתפתחה

עד כה,

כך הדעת ממשיכה

גם היום,

מניעה אותנו

לא רק

אל מול גירויים,

אלא גם מבפנים,

מתוך התהום

קרל גוסטב יונג, 1964

מסעה של הרוח העברית

Spiritual Lessons of the Desert | My Jewish Learning

בדיחה מפורסמת מספרת על יהודי שביתו החל לעלות באש. בייאושו, פנה האיש לשמיים בתחינה: 'אלוהים, אם רק תציל אותי מאסון זה, אקדיש את חיי לעבודתך'. לא עברה דקה, וגשמי זעף החלו לרדת, מכבים בזאת את השריפה. ראה היהודי כי טוב, הביט מעלה וצעק: 'אלוהים, אין צורך, הסתדרתי!' בדיחה זו מוצאת ביטוי פואטי גם בפתגם מוסלמי יפהיפה: 'בְּטַח באללה, אך קשור את הגמל שלך'. ואכן, נראה כי דתות רבות לא עוסקות רק במימד האלוהי והנשגב, אלא דווקא מדגישות את ההשתתפות האנושית, את ההקשר היומיומי של האמיתות הנצחיות.

הקשר זה, יש לומר, הוא אלמנט חיוני ביותר להישרדותה ולשגשוגה של כל מערכת רעיונות. כדי להתבסס בלב הציבור דור אחר דור, כל רעיון צריך להיות קשור באופן הדוק לזמן, למרחב, לשפה, לתפיסה ולתרבות של המאמינים בו. וכמו כל מערכת רעיונות אחרת, גם המערכת הדתית הקרויה כיום 'יהדות' לא הגיחה לעולם מן הריק, אלא מתוך מערכת סבוכה של הקשרים. בימים ההם, כמו בזמן הזה, היא קשורה לעמים השכנים, לגאוגרפיה של האזור, למבנה השפות המקומיות, לטכנולוגיה של כל תקופה, ולדרכי המחשבה המתפתחות עם הזמן.

התבוננות בהקשרים אלו, גם אם במבט חטוף, בכוחה להאיר על התפתחות הרוחניות העברית עד כה, כמו גם לפרוש כיוונים אפשריים לצמיחתה העתידית. ואם כן, ברצוני להציע כעת סיכום התגלו"תי: טיוטה היסטורית, תפיסתית, גאוגרפית, לשונית ותרבותית של הרוח העברית.

קרא/י עוד «