על מה בדיוק אנו מדברים כשאנו אומרים 'אלוהים'? מבחינתי זהו לא וויכוח תיאולוגי, פוליטי או מוסרי גרידא. זוהי שאלה אקטואלית, השואפת להבין כיצד אנו, כחברה, מבינים נושא נפיץ זה. האם ישנו בכלל מובן משותף עליו (לפחות) כל המאמינים יכולים להסכים? האם ניתן לשוחח עליו באופן ברור גם עם הלא-מאמינים? וכיצד עלינו להתייחס למושג ה'אלוהים' אם לא נמצא משמעות שכזו?
* גרסה של מאמר זה מופיעה בספר 'על שפת ההארה', ופורסמה לראשונה באתר אלכסון
מדי פעם אנו נתקפים במערבולות של חוסר ודאות, בהן האדמה נשמטת מתחת לרגלינו, ונראה שדבר אינו בטוח או יציב. משברים כגון אלו נתפשים לרוב כהפרעה המערערת את חיינו השלווים יחסית, או כגזרה משמיים, אך עם הזמן התבקשנו לנסות ולראות כיצד מצבים שליליים יכולים להוות גם מקור ופוטנציאל לצמיחה. משבר, נאמר לנו בעת צרה, הוא אומנם אירוע קשה ומצער, אך ניתן ורצוי ללמוד ממנו, להתחשל ולהמשיך הלאה. כעת ברצוני לטעון כי גם תפישה משוכללת זו אינה ממצה את המשמעות העמוקה יותר של המושג, וכי במובנה הרחב יותר, המציאות עצמה היא משבר.
אידברות 