בכל רגע, אנחנו מעדכנים את 'מדד ההלימה' הפנימי שלנו:
האם מה שאנו רוצים, תופסים, מבינים או מנסים,
אכן קורה, מתקיים, מסתדר או מצליח.
והדרך הכי טובה להלום-עולם
היא להשתתף בו
לסנכרן שאיפות
עם כל תופעה
להכיר במה שהוא מבקש דרכנו
דורש בנו
כתפילת-פעולה.
השאלה היא האם
תמונת-העולם שלנו
היא מסגרת, לא כיסוי
שיתוף, לא חיזוי.
האם פעימותינו הולמות לעולם?
אידברות 