תרגום משירתה של המיסטיקנית הסיציליאנית מן המאה ה-13 דפנה דטי (Daphne Detti)

הרוח הגדולה

רוצה להתוודע

לעצמה

וכך רוחשת ונשקפת

בכל יציר מודע

מודעות היא

פעימת העולם

וכל עצמיות היא

פן פעימה

אך מודעות עצמית

מה מובנה?

שיבה הביתה

השלמת פעולה

משב פשוט

של רוח גדולה

פיסת תובנה

בזרימה

שיבה הביתה, כן

אך למה יציאה?

מה הם

חיפוש

דרך

ניתוק

למה כה רב הזמן

לביתוק השינה?

לא סתם

נאמר בכתבים

שאת השיבה יש לדחות

לזמן

המתאים

לאחר שתפקיד הועבר

ותשתית התמקמה

שכן כל מסע,

כשאיפה

לשחרור,

מתרחש עבור

עוד תופעות

עבור שמתוך שאיפה

עוד פני-רוח

נגלות

לא מתערבב

לא יוצר

לא משפיע

לא עוזר

ומנעת בכך

עוד מפגש

עוד מוסד

עוד מדרש

עוד חבר

עוד ריב

עוד תופעה

שרק בזכותה

יכל זה וזה

להתאפשר

לכן חיי-עולם

בזמן הזה

אינם רק

מימוש או שיבה

אלא גם ובעיקר

תנועה נכונה

חידוש תופעות

ברוחה

הרי מימוש

הוא השתתפות

משחק הרוח

בחומרים ובשטות

של מורה של עולם של אדם

אפשור מרובד

של זרימתם

נטועים

בעולם

פועלים

לאורה

חיי

אדם

רוח

גדולה

זה נכון

שבתקופה המודרנית

אנשים 'מתורבתים'

רכשו מידה מסוימת

של כוח רצון,

אותו הם מבטאים

ככל שיחפצו.

הם למדו לעבוד ביעילות

מבלי להידרש לזמרה ולתיפוף

שיהפנטו אותם

לכדי עשייה.

הם אף זנחו

את התפילה היומית

לעזרה משמיים.

ובעוד שהאדם הפרימיטיבי

נתקע בכל צעד

בעקבות פחדים,

אמונות טפלות

ומכשולים בלתי-נראים,

נראה כי האדם המודרני

יכול לבצע

כל מה שהוא מתכנן,

ואף לתרגם

רעיונות

למעשה מיידי.

אך הסיסמה שאומרת

כי 'היכן שיש רצון יש דרך',

היא האמונה הטפלה

של האדם המודרני.

שכן עבור תחזוקת אמונתו,

האדם בן ימינו

משלם קנס,

המצטבר לגרעון עצום

במודעותו הפנימית.

הוא עיוור לעובדה

כי על עף תבונתו ויעילותו,

הוא אחוז

על ידי כוחות

שאינם בשליטתו.

אלוהיו ושדיו

כלל לא נעלמו,

אלא רק קיבלו שמות חדשים.

והם מטריפים

את דעתו –

בחוסר נחת,

תפיסות מעורפלות

וסיבוכים נפשיים.

*

קרל גוסטב יונג, 1964

המניעים הפנימיים

נובעים

ממקור עמוק,

שאינו תוצר

התודעה

ואף לא נמצא

בשליטתה.

במיתולוגיה של הזמן הקדום

כוחות אלו כונו

מאנה, רוחות, שדים או אלים,

והם פעילים היום

בדיוק כמו אז.

כשהם מתאימים לנו,

אנו משבחים את 'תחושת הבטן',

וטופחים לעצמנו על השכם.

אם הם עובדים נגדנו

אנו מלינים על 'מזל רע',

או אנשים רעים,

או על כך שסיבת אובדננו

פתולוגית.

אך הדבר היחיד שאיננו

מודים בו

הוא שחיינו תלויים

בכוחות שמעבר

לנו.

*

קרל גוסטב יונג, 1964

כולנו נצחק על הרעיון

שחיה או צמח

ממציאים את עצמם.

ועדיין,

אנשים רבים מאמינים

שהדעת

ממציאה את עצמה,

שהיא בוראת

את קיומה.

אך העובדה היא שהדעת

הפכה למודעת

כפי שבלוט הופך לעץ אלון,

או כפי שזוחלים

התפתחו ליונקים.

ובמידה שהתפתחה

עד כה,

כך הדעת ממשיכה

גם היום,

מניעה אותנו

לא רק

אל מול גירויים,

אלא גם מבפנים,

מתוך התהום

קרל גוסטב יונג, 1964

מוזמנים להצטרף אלינו!

הלך רוח: לימוד מעמיק | מפגש אנושי | מסע רוחני

מדרשת הלך רוח פונה לאנשים הרוצים לעצב את דרכם: אנשים מודעים ויצירתיים, השואפים להבין את ההקשר הרעיוני בו הם פועלים, לפגוש אנשים מיוחדים, ולצעוד אל עבר העולם שהם רוצים לראות.

אנו מציעים תכנית לימודים שנתית, ומלמדים פילוסופיה מזרח-מערב, נפש ותודעה, חלומות, אהבה ומיניות, שמאניזם, קוסמולוגיה ואקולוגיה, תנ"ך וחסידות, שירה, מדיטציה, מדעי הדתות, אמנות יצירה וחינוך.

מטרת הלימודים היא להציע למשתתפים מגוון מפות – מפות פילוסופיות, פסיכולוגיות נפשיות ורוחניות, וזאת על מנת שיוכלו לדייק את המפה האישית שלהם, וכך להגיע למקום בו הם רוצים להיות. ביחד, אנחנו לומדים איך המסע שלנו קשור הדוקות למסע האנושי בכללו, וכך מנסים לתרום את חלקנו למימוש שלו.

למציאות יש הלך רוח משלה. בואו להתחבר אליה.

א. על אף שהאנושות חוותה כבר אינספור אירועים משמעותיים, ישנה תחושה עמוקה שאנו עומדים כעת בפני חוויה מסוג חדש. חידוש זה לא טמון בעוצמת האירוע, בתפוצתו או בגורמים לו, אלא בעיקר במצב האנושות הפוגשת אותו. ומצב זה ייחודי למדי: זו הפעם הראשונה שחברה גלובלית, מחוברת, מרושתת ומודעת לעצמה – חברה עם דפוסי-תגובה מיידים וחובקי עולם – מתמודדת עם אירוע כזה. למגפת הדבר, למשל, לקח כעשר שנים להגיע מסין לאנגליה, ובדרך לחסל לפחות שליש מאוכלוסיית אירופה; אך בכל השנים הללו, אף אחד לא הבין מה באמת קורה, מאיפה זה מגיע, או מה צריך לעשות בנדון. בניגוד לכך, שבועיים לאחר התפרצות הקורונה בסין, הגנום של הנגיף כבר מופה לחלוטין, והעולם כולו החל לחשב את צעדיו. אכן, אין זה רק שהקורונה שיתקה ב'הפתעה' אזורים מסוימים בעולם; הפעם האנושות כולה, ללא ארגון מכוון אך עם הרבה מודעות למתרחש, החלה להשתנות.  

קרא/י עוד «

במשחק 'טלפון שבור', כידוע, אנשים לוחשים אחד לשני מילים נסתרות, בתקווה היתולית שבסוף המשחק, כולם יגיעו להבנה משותפת, ויחזיקו באותו מסר סודי.

בהקשר גדול יותר, נראה כי לראשונה במשחק האנושי עצמו, אנחנו סוף סוף יכולים להגיע לתובנות אוניברסליות באמת, ולהחזיק כולנו בסוד משותף. שכן בניגוד לרוב ההיסטוריה, כפי שאמר הפילוסוף סם האריס, אנחנו כבר לא מוגבלים על ידי המקום הספציפי בו נולדנו, או על ידי הזמן המסוים אליו הגחנו. לכל אחד מאיתנו יש, באופן עקרוני, גישה ליותר מידע ממה שהיה למלומד הכי גדול או לשליט הכי חזק בעולם עד לפני מאה שנה. וכעת, מחיצות של גאוגרפיה, שפה או תרבות – מחיצות שעד לא מזמן הגבילו את סיכויינו לחוות אמיתות מסוימות – כמעט ולא קיימות יותר, או שניתן להסירן בקלות יחסית.

קרא/י עוד «